כמידי שנה בליל תשעה באב קונן מרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי זצוק"ל בבכי את חורבן בית מקדשינו ונשא את מאמר החורבן בהיכל ישיבתו עטרת ישראל לשם היו מתקבצים אלפים מתושבי העיר, בשנת תשע"ט זעק מרן ראש הישיבה נגד עוקרי התורה שהכריזו כאז כן היום מלחמה גלויה נגד התורה ועמליה.
בדבריו דיבר בבכי נורא על הרשעות של עוקרי התורה שעוקרים את זכות הקיום שלהם, במקום לעבוד ולדעת שזה הוא הקשר שלנו עם התורה, שאנחנו מכבדים תורה, שמחשיבים תורה. הם עושים דברים שכל האידיאל הוא לעקור תורה, למה?, בגלל מחשבה אחת ככל הגויים בית ישראל.
עוד זעק בדבריו: מה הוא הקשר שלך לרבונו של עולם? מה הוא הקשר? שאתה יודע לכבד את התורה של הרבונו של עולם שנתן לך, אבל שמאבדים את הקשר הזה עם יקרות התורה, אז הדרך היא כבר קצרה, קצרה מאד וילכו אחר הבעלים, אז צועקים לבעל צועקים לו ענני, והבעל הזה לא עונה, הוא לא עונה, כי הוא לא יכול לענות, כי הוא הבל, וכל הדברים האחרים הם ממש הבל.
אתה מאבד את כל הקרקע מתחתיך, אתה יושב על האילן, מקום חזק, למה אתה כורת את הענף? למה? למה תיפול? אוי, נפול תיפול.
ראש הישיבה היה מעורר תמיד בכאב על חשיבות ויקרת לומדי התורה שמחזיקים את העולם, וכעת בשנה זו בו אנו מבכים את לכתו נתעורר מדבריו המאלפים.
